חנה בן דב 1919-2009
נולדה בשנת 1919 בירושלים. את שנות ילדותה עשתה בירושלים ובסוף שנות השלושים החלה ללמוד אמנות בבצלאל. אחד ממוריה שלימים הפך לאחד מידידה הקרובים היה הצייר מרדכי ארדון.
בתום לימודיה בארץ שהתה תקופה בישראל ואז עברה ללונדון לכמה שנים, בהן עבדה במחיצת הצייר היהודי, יענקל אדלר, ובמקביל למדה בבית ספר לאמנות קמברוול. ב-1948 עברה בן דב לפריז, שם למדה אצל הפסל האבסטרקטי, קונסטנטין ברנקוזי. בתקופה זו התחדדה אצלה המשיכה לסגנון האבסטרקט, בו ראתה מרידה בשמרנות המזוהה עם המודרניזם.
בן דב הציגה במרוצת השנים עשרות תערוכות יחיד וקבוצתיות בפריז וברחבי אירופה וכן בניו יורק. בארץ הציגה לראשונה ב-1954 בגלריה צמרינסקי בתל אביב ובשנת 1970 הציגה תערוכת יחיד במוזיאון ישראל בירושלים. כמו כן, זכתה בשני פרסים בפריז, ומבחר גדול מעבודותיה מוצגות באוספים של רוקפלר בני יורק, מוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון תל אביב ובאוסף של עיריית פריז.
למרות שבן דב העבירה את רוב חייה בפריז, היא תמיד שמרה על קשר עם אמנים, גלריות ומוסדות בישראל. את שנותיה האחרונות היא העבירה בבית אבות לאמנים עד למותה בשנתה בשבוע שעבר. בן דב הייתה נשואה לגבר אמריקאי אך לאחר זמן קצר מאד הם התגרשו. לאחר הגירושים היא ניהלה רומן עם המשורר אלכסנדר פן.