זיוף ורמיר ע”י ואן מייחרן

ואן מייחרן גרף מן המכירות של הזיופים סכום של 50 מיליון דולר (בערכים של היום),

הזייפן המוצלח ביותר של ורמיר בהולנד,
האמן ואן מייחרן נעשה צייר ידוע בזכות עצמו. ב – 1923 הוא צייר שני העתקים חוקיים של פרנס האלס. בזמן זה ציורי העתקות שלו של אמנים קלאסיים משכה ביקורת מצד העולם האמנותי,

שהתחיל להתעניין יותר באמנות קוביסטית, סוריאליסטית ושאר זרמים שפעלו בתקופה זו. נאמר על ידי המבקרים שיש לו כשרון להעתיק אך מעבר לכך הוא מוגבל, אחד המבקרים כתב: “טכנאי מוכשר אשר מצליח להעתיק כל מעלה של הרנסאנס חוץ ממקוריות”.

בתגובה לביקורות אלו, האן מייחרן פרסם כתבות אגרסיובות כתגובה, הוא כעס על עולם האמנות ואיבד כל סימפטיה למבקרים. ואן מייחרן הרגיש שהוא לא מעורך, אז הוא החליט ליצור עבודות כה מרשימות שיהיו שווים ברמתם לעבודות של המאסטרים.

הוא עבר לדרום צרפת והחל בהכנות לזיוף האולטמטיבי, דבר שלקח לו כ6 שנים. בתהליך הוא זייף ציורים מאת פרנס האלס, בורש, ורמיר ופיטר הוך. כעבודת המאטסר פיס שלו הוא בחר בלחקות את ורמיר.

רמיר לא היה ידוע עד תחיל המאה ה-20 ומעט מאד עבודות שלו שרדו (35). ואן מייחרן קרא ולמד את הביוגרפיות של האמנים, חתימות וטכניקות שאיתם הם עבדו. ואן מייחרן גרף מן המכירות של הזיופים סכום של 50 מיליון דולר (בערכים של היום), הוא נשפט למאסר של שנה ומת